כמה לב אתם משאירים על המגרש?

אפשר לעבוד שעות על המסירה. לתרגל את הנגיעה הראשונה, לשפר קואורדינציה, להתחזק ולפתח כושר גופני. כל אלה חשובים. שחקן שרוצה להתקדם צריך להשקיע בהם, להתמיד ולהמשיך ללמוד.

אבל בסוף מגיע המשחק.

יש יריב מולך. יש לחץ. יש עייפות. יש רגעים שבהם הכדור לא מסתדר, הפעולות לא מצליחות והתוצאה מתרחקת ממה שרצית.

ברגעים האלה, אני רוצה לראות כמה לב אתם משאירים על המגרש.

כמה אתם מוכנים להתאמץ בשביל הקבוצה. כמה אתם נחושים להגיע לכדור. איך אתם מגיבים כשמישהו עובר אתכם. האם אתם חוזרים לעזור אחרי איבוד, והאם אתם ממשיכים להיות מעורבים גם כשהמשחק שלכם רחוק מלהיות מושלם.

הטכניקה, הקואורדינציה והכושר נותנים לכם כלים. הנחישות, האגרסיביות וההקרבה קובעות כמה תהיו מוכנים להשתמש בהם כשיהיה קשה.

הלב נמצא בפעולה הבאה

קל לרצות את הכדור כשהכול הולך טוב.

כשאתם מצליחים, כשמחמיאים לכם, כשהקבוצה מובילה וכשיש מקום לעשות את מה שאתם אוהבים.

המבחן מגיע גם ברגעים אחרים.

אחרי מסירה לא טובה. אחרי החמצה. אחרי שהיריב הקדים אתכם. כשאתם מרגישים שהרגליים כבדות ורוצים שמישהו אחר יעשה את הריצה הזאת.

שם יש בחירה.

להישאר עם הידיים באוויר, או לצאת לפעולה הבאה. להסתכל על החבר שאיבד את הכדור, או לחזור ולעזור לו. לחכות שהמשחק יגיע אליכם, או למצוא דרך להיכנס אליו.

שחקן נחוש לא מצליח בכל פעולה. גם הוא טועה, מפסיד מאבקים ומגיע לפעמים מאוחר.

אבל הוא ממשיך לנסות להשפיע.

הטעות שלו לא מסיימת את המעורבות שלו במהלך. העייפות שלו לא מוחקת את האחריות שלו לקבוצה. הוא מחפש מה הוא יכול לעשות עכשיו.

זו המשמעות של לב על המגרש.

אגרסיביות צריכה להיות חלק מהמשחק שלכם

בכדורגל צריך לדעת להתמודד.

להגיע למאבק עם החלטה. להגן על הכדור. לסגור שטח. להתקרב ליריב. להיות מוכנים למגע ולא לוותר מראש על האפשרות לזכות בכדור.

אגרסיביות מתחילה בכוונה ברורה להיות בתוך הפעולה.

שחקן יכול להיות טכני מאוד, אבל אם בכל פעם שנוצר לחץ הוא נעלם, יהיה לו קשה להביא את היכולת שלו לידי ביטוי. הוא צריך לרצות לקבל גם כשצפוף, להתמודד גם מול יריב חזק ולחזור למאבק גם אחרי שהפסיד את הקודם.

האגרסיביות שאני דורש היא במסגרת חוקי המשחק ובשליטה.

כניסה מסוכנת, ניסיון לפגוע או עבירה מתוך עצבים אינם הקרבה למען הקבוצה. הם עלולים לפגוע ביריב ובקבוצה שלכם. צריך לדעת להפעיל כוח, לבחור את הרגע ולשמור על שיקול דעת.

מאמנים רוצים שחקנים שקשה לשחק מולם, ושאפשר לסמוך עליהם גם כשהמשחק מתחמם.

הקרבה נראית גם כשלא מקבלים עליה מחיאות כפיים

יש פעולות שכולם רואים.

שער. בישול. דריבל מוצלח. מסירה יפה.

ויש פעולות שעוזרות לקבוצה בלי להיכנס לתקציר.

הריצה שסוגרת אפשרות מסירה. התנועה שמפנה מקום לחבר. החזרה להגנה שמאפשרת למישהו אחר לתקן טעות. המאבק שמונע מהיריב לצאת להתקפה.

שחקן שמוכן להקריב מבין שגם אלה חלק מהתפקיד שלו.

הוא מוכן לעשות את העבודה שהמהלך דורש, גם אם הכדור לא יגיע אליו בסופו. הוא נשאר מחויב גם ביום שבו הוא פחות בולט. הוא יודע שהתרומה שלו לקבוצה רחבה יותר ממספר השערים שכבש.

הקרבה גם דורשת אחריות לגוף. כשיש כאב או חשד לפציעה, מדווחים לצוות. אין צורך להסתיר פציעה כדי להוכיח אופי.

תנו ללב שלכם ביטוי ברור

לפני משחק, בחרו פעולה אחת שבה תבטאו את המחויבות שלכם.

למשל: להגיב מיד אחרי איבוד. להמשיך להציע אפשרות מסירה אחרי פעולה שלא הצליחה. לעזור לחבר שנקלע לקושי. להגיע למאבקים מתוך החלטה להתמודד.

אל תסתפקו ב״היום אני אתן הכול״.

שאלו את עצמכם מה יראו מכם על המגרש כשבאמת תיתנו הכול.

ובסיום המשחק, לצד השאלות על הביצוע ועל התוצאה, תשאלו גם:

האם נשארתי מעורב כשהיה קשה? האם עשיתי את העבודה שהקבוצה הייתה צריכה ממני? האם המשכתי לפעולה הבאה אחרי שטעיתי?

התשובות צריכות להיות כנות. משם אפשר להתקדם.

אני מאמין בטכניקה. אני מאמין בקואורדינציה ובכושר גופני. אני מאמין בעבודה מקצועית, מדויקת ועקבית.

אבל בלי נחישות, אגרסיביות והקרבה, כל היכולת הזאת עלולה להישאר הבטחה.

על המגרש צריך להביא אותה לידי ביטוי, גם כשהתנאים לא נוחים וגם כשהיום שלכם פחות טוב.

אתם לא יכולים להבטיח שכל מסירה תגיע ליעד, שתנצחו בכל מאבק או שתסיימו כל משחק עם ניצחון.

אבל אתם יכולים להגיע עם החלטה להילחם על הפעולה הבאה, לעזור לחבר שלידכם ולהישאר מחויבים לקבוצה.

בסוף המשחק, אני רוצה שתדעו שהשארתם על המגרש גם את הלב שלכם.