לאחר הפוסט הקודם – 5 סיבות למה לא לצעוק לילדים מהיציע , http://bit.ly/2Bcj88l, והתגובות הרבות שקיבלתי על חשיבות הדברים שנאמרו, החלטתי לכתוב פוסט נוסף. כיצד לדבר לילדכם לאחר אימון, משחק, שיעור בבית ספר או מבחן.

את רובם הגדול של ההורים, שילדיהם עוסקים בספורט, אני מכיר 😊 , לכן אני אצא מנקודת הנחה ראשונה, שכל הורה רוצה לעזור לילד שלו להצליח ולקדם אותו כמה שאפשר. מכיוון שאת רוב ההורים אני מכיר (לא באמת.....) אצא מנקודת הנחה נוספת, שההורים רוצים לעזור לילדיהם, אך בפועל הם לא יודעים כיצד לעשות זאת ומה להגיד. הורים, הפוסט הבא (והקודם) הוא כלי קריטי בשבילכם כדי לעזור לילדים שלכם.

כמה הורים נתקלים במשפט הבא לאחר משחקים " עזוב/עזבי אותי, אני לא רוצה לדבר על המשחק" למה לדעתכם זה קורה? איך אתם הייתם מרגישים כאשר לאחר אירוע חשוב לכם, שביצעתם בהצלחה או נכשלתם, והדופק עדיין גבוה, האדם הכי קרוב אליכם היה מתחיל להעביר ביקורת על אותו אירוע. מכירים את זה שאתם נוסעים בכביש, ותמיד זה שליד הנהג אומר לנהג – "תראה איך אתה נוסע" , "למה עשית ככה?" , "למה לא עשית ככה?" , את אותה הרגשה שמרגיש הנהג, מרגיש הילד שלכם לאחר כל אימון או משחק כאשר אתם מעבירים עליו ביקורת.

תשבחו על המאמץ ולא על התוצאה. כאשר הילד נכנס לאוטו תשבחו אותו על המאמץ שהשקיע במשחק, בתחרות, במבחן. גם אם התוצאה היא לא התוצאה הרצויה, אנחנו צריכים לזכור שהילדים הם עדיין ילדים והתוצאות במשחקים הם לא הדבר החשוב ביותר. אנחנו כהורים צריכים לגרום לילד להבין שהדבר החשוב ביותר הוא השקעת מאמץ. אם נשקיע מאמץ עכשיו נקטוף את הפירות בשלב מאוחר יותר.

תשאלו שאלות ואל תעבירו ביקורת. אם הבנו, שהעברת ביקורת היא הדבר האחרון שהילדים רוצים לשמוע לאחר משחק, והבנו שההורים רוצים לעזור לילדים שלהם, אנחנו חייבים לשנות את ההרגלים שלנו כהורים. אנו חייבים לעשות עבודה על עצמנו. כדי לפתח דיון עם הילד השאלות צריכות להיות שאלות פתוחות. ולא שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא. מתי לדבר עם הילד

לאחר שהפנמנו את הסעיף הראשון, לעיתוי בו הדברים נאמרים יש חשיבות גבוהה. אם נשאל את הילד שאלות כאשר הוא ישר נכנס לאוטו ובדיוק קבוצתו הפסידה, אני חושש, שהדבר לא יתרום לניהול שיחה תקינה בין ההורה לבין השחקן. חכו שתגיעו הביתה. תנו לילד להירגע. תירגעו גם אתם ותנהלו שיחה לאחר מקלחת וארוחה טובה. חשוב לזכור, שיחה! ולא העברת ביקורת על ביצועיו של הילד. חיובי ושלילי

לאנשים בחייהם, יש נטייה להעצים את הדברים השליליים שקרו להם, בכל תחום, ולקבל את הדברים הטובים שעשו כמובן מאליו! זה אחד הדברים הכי גרועים שאנו כבני אדם יכולים לעשות לעצמנו. צריך לייחס חשיבות זהה לשני הדברים, גם לחיוביים וגם לשליליים. משני הדברים אנו צריכים ללמוד ולהפיק לקחים בצורה זהה. כשאתם מנהלים שיחה עם הילד, תתמקדו גם בדברים הטובים שהיו ולא רק בדברים הרעים! מכירים את ההורים האלה, שבקבלת תעודות הילד מקבל בכל המקצועות 85-90, פרט למקצוע אחד שקיבל 60. על מה אותו הורה ידבר עם הילד, על ה-60 שהוא קיבל.

הגעתם הביתה, אתם רגועים, לאחר ארוחה ומקלחת טובה אפשר להתחיל את הדיון. אז מה כדאי לכם לשאול את הילד? מהם הדברים הטובים שעשית במשחק ? מה למדת מהם ? מהם הדברים הלא טובים שעשית במשחק? מה למדת מהם ? מה יכולת לעשות בצורה טובה יותר ולא עשית ? האם עמדת במטרות שלך למשחק הזה ?!

האם כהורים, או כשחקנים, יודעים להציב מטרות לעצמכם במשחק? האם אתם יודעים להגיד מתי היה לכם משחק טוב ומשחק לא טוב? ובמידה וכן, האם אתם רק סומכים על הרגש שלכם או שזה מגובה במספרים?? "האנרגיה שלנו מופנת למקום שבו המחשבות שלנו נמצאות"

כחלק מעבודתי, אני עוזר לספורטאים להציב לעצמם מטרות באימונים ומטרות במשחקים. מטרות תוצאה ומטרות ביצוע. אם זה חשוב לכם, הורים ושחקנים , פנו אליי בפרטי או בנייד בתחתית הפוסט ונקבע פגישה. מבטיח לכם! שאם תשמרו על הללים הללו, השיחות יתנהלו בצורה הרבה יותר אפקטיבית ויקדמו את הילד ואת הקשר בינכם בצורה טובה יותר!!!